רשמים מדירוג יאהו - חלק ב'

אז אחרי שהגשתי לכם רשמים ראשוניים מדירוג יאהו ועסקתי בשחקנים שצפויים לנצח את הדירוג הראשוני, הפעם אסקור מספר שחקנים שלטעמי מדורגים גבוה מדי.

ראוי לציין כי השחקנים שברשימה הם שחקנים איכותיים, אבל המחיר/הבחירה שתשלמו כדי להשיג אותם בדראפט גבוהים מדי, ולדעתי עבור אותו מחיר תוכלו להשיג ערך גבוה יותר במקום אחר.

יאהו עדכנו מעט את דירוג המומחים מאז הפרסום של החלק הראשון בכתבה, אז אתייחס כאן לדירוג המעודכן ביותר.

לוקה דונצ'יץ' – דאלאס (2)

העונה האחרונה היתה הטובה בקריירה של דונצ'יץ' מבחינת ערך פנטזי, ובמסגרתה הוא דורג במקום ה-16 בדירוג Per Game ובדירוג Total Value. אחרי 5 עונות בליגה קשה לראות את לוקה עושה קפיצה משמעותית באחוזי העונשין, שבעונה שעברה היו 74.2% ב-10.5 זריקות למשחק ובעונה הכי טובה עמדו על 75.8%. בנוסף, למרות שלא ירד במהלך הקריירה מממוצע של חטיפה למשחק, 1.4 החטיפות למשחק שהעמיד בעונת 2022/23 הן מספר שלא יהיה מאוד קל לשחזור, וגם הירידה מ-4.5 ל-3.6 איבודים בממוצע היא לא ודאית להישאר.

אפשר לטעון שמי שהולך על טקטיקה של פאנט עונשין ואיבודים, שתי החולשות של לוקה, יקבל ממנו שחקן טופ 5, ואכן יש בסיס לטענה הזאת. עם זאת, השאיפה בדראפט היא לשלם עבור שחקן את המחיר שמייצג את הערך הנקי שלו או פחות מזה. לשלם מחיר של טופ 5 עבור שחקן שיהיה טופ 5 רק כשתוותרו מראש על שתי קטגוריות, לא מצדיק את ההשקעה בעיני.

לאמלו בול – שארלוט (8)

עד כה עונת הסופמור של לאמלו היתה הטובה ביותר בקריירה הקצרה שלו, והוא דורג בה במקום ה-21 בדירוג לפי ממוצע למשחק. בעונה האחרונה, שבה עשה קפיצה בקטגוריות ההתקפה עם 23.3 נקודות, 4 שלשות ו-8.4 אסיסטים למשחק, לאמלו סיים רק במקום ה-30 בדירוג פר גיים, תודות לירידה ביעילות ובהגנה עם 41.1% מהשדה, 3.6 איבודים ו-1.3 חטיפות למשחק.

דבר נוסף לגנותה של הבחירה בלאמלו כשחקן טופ 10 היא הבריאות. אמנם הקריירה שלו קצרה וכוללת עונה אחת עם 75 משחקים, אבל התחושה הרווחת היא שהוא מועד לפציעות והיעדרויות. אולי שם המשפחה והזיכרון הקצר שלנו יוצרים את התחושה הזאת ועוד מוקדם להגדיר אותו כשחקן פציע, אבל בסופו של יום הוא חצה את רף ה-51 משחקים בעונה אחת בלבד מתוך שלוש.

אני יכול לראות תסריט אופטימי מאוד, שבו לאמלו משפר את היעילות וחוזר למספרי ההגנה שהכרנו, ויחד עם החזרה של מיילס ברידג'ס וההצטרפות של הרוקי ברנדון מילר משדרגים את שארלוט בצורה משמעותית והופכים אותה לקבוצת פלייאוף לגיטימית. גם בתסריט לא ודאי כזה, הבחירה בו במקום השמיני בדראפט תהווה תשלום עבור התקרה שלו, ובעיני לא תהיה צעד חכם.

דווין בוקר – פיניקס (13)

עונת השיא של בוקר מבחינת דירוג Per Game היתה בעונת 2021/22, אז דורג במקום ה-20, ובעונה האחרונה דורג במקום ה-29 בלבד. בוקר נשאר הגו טו גאי של פיניקס גם אחרי ההגעה של דוראנט במהלך העונה שעברה, אבל עדיין קשה לראות איפה הוא משדרג את המספרים שלו בצורה משמעותית כדי לטפס לרמה של שחקן פנטזי טופ 15.

העזיבה של כריס פול תאפשר לבוקר להעלות עוד קצת את 5.5 האסיסטים למשחק שסיפק בעונה האחרונה, אבל עונה מלאה של דוראנט וההגעה של ביל צפויות לנגוס מעט בשאר נתוני ההתקפה של בוקר. גם נתוני ההגנה שלו לא צפויים להשתפר, אז לדעתי בשורה התחתונה דירוג 20-30 יהווה עונה מוצלחת מבחינת בוקר.

אנתוני אדוארדס – מינסוטה (15)

בעונה האחרונה ראינו את אדוארדס ממשיך בגרף השיפור שלו ברוב הקטגוריות, וניתן לצפות ממנו לקפיצה סטטיסטית נוספת גם בעונה הקרובה. עם זאת, המספרים של עונת 2022/23 הובילו אותו למקום ה-40 בלבד בדירוג פר גיים. באופן טבעי, העלייה ב-Usage ובדקות המשחק הביאה איתה גם עלייה במספר האיבודים, וניתן להניח ש-3.3 האיבודים למשחק יעלו עוד ככל שהמשחק יעבור דרכו יותר. בנוסף, אחוזי העונשין של אדוארדס חוו עונת שפל עם 75.6% ב-5.3 זריקות למשחק. גם באליפות העולם הוא דייק ב-70% בלבד מהעונשין, אז קשה לצפות לשיפור ניכר בתחום הזה.

מה שמעלה את הערך של אדוארדס זה הזמינות שלו. בעונה האחרונה הוא שיחק ב-79 משחקי עונה סדירה, וסה"כ בשלוש שנות קריירה החמיץ עד כה 23 משחקים בלבד. דירוג ה-Total Value בעונה שעברה דירג אותו במקום ה-22 המכובד, וזאת הסיבה היחידה להעריך שיגיע קרוב לטופ 15 בפנטזי. הבחירה באדוארדס באזור המקום ה-15 בדראפט יכולה להשתלם במידה ויציג שדרוג סטטיסטי ועונה בריאה נוספת, אבל ב-NBA של היום קשה לצפות ל-79 משחקים משחקן שמרגע לרגע הופך להיות הבורג המרכזי בקבוצה שלו. כמו במקרה של לאמלו, גם פה תצטרכו לשלם עבור התקרה של אדוארדס, כשסביר יותר שהוא יסיים את העונה באזור דירוג 25-30 שבמקרה הטוב יגיע לאזור מקום 15 בשקלול הבריאות.

ג'יימס הארדן – פילדלפיה (26)

האיש והזקן חווה ירידה ביכולת בעונות האחרונות. מאז שסיים במקום הראשון בדירוג ממוצע למשחק בעונת 2019/20, הוא דורג 7, 12 ובעונה האחרונה 17. באותה נשימה גם הבריאות שלו כבר לא מה שהיתה בשיא הקריירה, ובשלוש העונות האחרונות הוא שיחק ממוצע של 56 משחקים לעונה. השילוב של הגיל והשינויים בחוקי סחיטת העבירות הובילו לכמות זריקות העונשין הנמוכה ביותר מאז עבר ליוסטון ב-2012/13 (6.2 זריקות למשחק).

לנסיגה הטבעית ביכולת ובמספרים צריך להוסיף את הסיטואציה בינו לבין פילדלפיה. הארדן נעלב מהיחס שקיבל מהנהלת הקבוצה, דרש טרייד ועדיין לא ברור אם יופיע לאימונים ולמשחקים במידה ובקשת הטרייד לא תענה. המזוקן פותח את העונה בגיל 34 ועם שנה אחת שנותרה לחוזה, ולאור הבעיות מחוץ למגרש שהוא גורם לקבוצות שלו בשנים האחרונות, לא בטוח שקבוצות ירצו לשלם עבורו נכסים משמעותיים. לפני שתי עונות ראינו את פילי מחכים עד הדדליין כדי להשיג את מבוקשם בטרייד שהעביר את בן סימונס תמורת הארדן, ולא מן הנמנע שנראה תסריט דומה גם הפעם.

אם הארדן יעבור בטרייד לפני תחילת העונה, הבחירה בו סביב מקום 26 יכול להתברר כהצלחה, אך אם יפסיד נתח משמעותי מהעונה הבחירה בו תהיה כישלון.

דיאנדרה אייטון – פיניקס (52)

הסנטר הקצת אפרורי של פיניקס דורג בעונה שעברה במקום ה-56 בדירוג לפי ממוצע למשחק, שזה הדירוג הנמוך ביותר לאורך כל הקריירה שלו. בעונה האחרונה תרם מספרים סולידיים של 18 נק' ו-10 רב' למשחק, אבל לזה צירף תרומה מינימלית בהגנה וגם באסיסטים והשלשות. ההצטרפות של בראדלי ביל על חשבון כריס פול צפויה לפגוע בכמות הזריקות שאייטון יקבל ליד שלושת הקלעים הבכירים, וקשה לראות את מספרי ההגנה או האסיסטים שלו עולים בתמורה לזה.

נקודת האור עבור אייטון היא השינוי בצוות המקצועי בפיניקס, ולפחות בתור התחלה בקבוצה מדברים שהוא יהיה העוגן ההגנתי שלה ויקבל גם כדורים בהתקפה. אני לא אופטימי לגבי פריחה מחודשת של אייטון בעונת שפל מבחינת Usage, ובעיקר לא רואה אותו עושה שיפור במספרי ההגנה (החלשים) וביעילות (הלא רעה).

רוצים לכתוב לבלוג שלנו? דברו איתנו..